שביתת מנשא וסרבנות מנשאים

 

יש תקופות מסוימות (לרוב סביב 4-6 חודשים) שתינוקות יכולים להתנגד להיות במנשא או על הידיים עם הפנים להורה.

בו זמנית יכולים להופיע גם קשיים לא אופייניים:

• בהנקה 

• הרגעה
• השכבה לשינה

 

במנשא זה יכול להראות כמו:

• יישור רגליים, 
• דחיפה עם הידיים, 
• דפיקות עם הראש, 
• הקשתת גב לאחור וכו…

זה בדיוק הגיל שבו הרבה האמהות מפסיקות להניק, והרבה ההורים מפסיקים לשאת במנשא.

 כי “ילד לא רוצה” או כי “ילד לא אוהב”.
התופעה ידועה ומוכרת גם בקרב יועצות הנקה, 

כמו: “סרבנות הנקה” או “שביתת הנקה”. 

אך ניתן  לעבוד עם חלק מתופעות אלו ולעבור אותם בשלום – ללא הפסקת נשיאה (או הנקה).

למה זה קורה?
זה קורה לרוב בגיל שלתינוק מתחילות להופיע יכולות קוגניטיביות חדשות והרבה יותר סקרנות יחד עם אפשרויות לגלות את העולם מסביב – אך בגיל זה לתינוק הסקרן עדיין אין יכולת להירגע בעצמו, ועוד יש לפניו דרך ארוכה עד שידע לעבור ממצב של למידה אינטנסיבית למצב הרגעה ושינה. 

 

הוא גם לא יודע לזהות את המצב שבו זה הזמן לנוח, והרבה פעמים זה יראה כאילו תינוק נהיה בכיין, רוצה לראות עוד ועוד דברים, מקטר ומיד אחרי מחייך, על הידיים מסתובב כל הזמן, לא נינוח, רוצה להיות עם הפנים החוצה, דוחף את ההורה וכו… מוכר?

אז מה לעשות?
קודם כל להירגע! זה עובר.

כפי שאמרנו מקודם, הקטנים שלנו רק מתחילים ללמוד להירגע בעצמם, ואנחנו מתחילים ללמוד לזהות את המצבים שהם עייפים ולא מראים את זה, כדי שנוכל לעזור להם לעבור ממצב למצב בשלום (בלי שהם ישימו לב שלוקחים אותם לישון, כן-כן).

 

כיצד פועלים?

• להירגע ולקחת נשימה עמוקה, אין דבר שעוזר לתינוק להירגע מהורה רגוע ונושם יחד איתו.
• לתפוס את הרגע שלפני. לא להמתין לבכי או מצב שהתינוק מקטר, אלה לתפוס סימנים של עייפות (אי שביעות רצון, נגיעות בעיניים, דפיקות של רגליים וידיים וכו’…) קצת לפני.
• לעזור לפרוק מתח שמכניסים למנשא: מייד לעשות עיסוי ברגליים וכתפיים במגע עמוק ומורגש, לדבר, לשיר.
• להרגיע את התינוק במנשא: לדבר בשקט, לשים רעש לבן, להיכנס לחדר חשוך. ולאחר שנרגע קצת אפשר להניק במנשא או לתת מוצץ\בקבוק בהתאם לסוג ההזנה שלהם.
• לא להילחם על מנח תקין במנשא, לתת לו להירגע במצב כלשהו ורק אז לתקן את המנח.
• להרגיע את התינוק כמה דקות על הידיים לפני שמכניסים למנשא, לדבר איתו, להיכנס לחדר מוחשך, לשים רעש לבן ורק אז להכניס למנשא.
• להגדיל שדה ראיה במנשא (לקפל חלק עליון של הפאנל, לשחרר ידיים, להעביר למותן או על הגב).
• לצאת החוצה להליכה. 
• יש גם אפשרות שלא לאפשר לתינוק להשתולל, להדק את המנשא בצורה כזו שלא תהיה אפשרות להשתולל בתוכו. הדבר המתאפשר ברוב במנשאי קשירה או במנשאי ילקוט גדולים יותר ממידות של התינוק. 

 

אפשר להעזר במחוות הגופניות של התינוק, על מנת להבין למה בדיוק הוא זקוק. 

 

• דפיקות חזקות עם הראש על החזה של אמא = אמא, אני רוצה לינוק
  (קורה גם לתינוקות שלעולם לא ינקו).
  כן-כן, גם עם אכל לפני 5 דקות.
  הריח של חלב מתחת לאף מעודד את הצורך לינוק.
  זה בדיוק כמו שבאתם למסעדה,
  קיבלתם מנה הכי אהובה עליכם, יפה ומריחה נהדר, אך לא נותנים להם לאכול.
  אז כן, להניק. למה להתקמצן?
  או לתת בקבוק \ מוצץ \ אצבע במידה ולא מניקות.
  או להעביר על אבא. אין לו ריח של חלב.
• יישור רגליים = הצטבר לי מתח ברגלים, תעזרי לי להרפות.

לתינוקות קטנים יש מעט מאוד דרכים להתמודד עם מתח מצטבר.
כאן הם זקוקים לעזרתנו.
באמצעות הידיים של הורה, בנגיעות עיסוי קל, טפיחות.
במקרה של אישור רגליים חשוב לנו להרגיל לאט לאט לתנוחה נכונה.
בשלב זה אפשר לא להקפיד על תנוחת הרגליים, עד להרגעה.
ברגע שתשחרר מתח, תינוק יוכל להרפות, ואז יהיה אפשר להכניס רגליים לתנוחה נכונה ולתקן מנח.

• • דחיפה של ידיים = יש לי מתח בכתפיים וצוואר.
    עיסוי קל באזור צוואר וכתפיים ממש עוזר.
    לבדוק שאין בד שמגביל את תנועת הראש. 

• הקשתת הגב לאחור = אל תגביל אותי בחלק עליון! תעזור לי להרפות.
  במקרה כזה כדי לשחרר קצת חלק עליון של הגוף מהמנשא (לדוגמא לקצר את הפאנל של המנשא).
  לדאוג שהראש לא מקובע ושום דבר לא מפעיל לחץ על הראש.

• קפיצות למעלה = אני רוצה יותר שדה ראיה.
  להקפיד שהראש לא מכוסה בבד והתינוק לא תלוי על הראש בחלקו האחורי.
  לתינוקות מעל גיל 4 חודשים ניתן לשחרר ידיים בנשיאה קידמית.
  או להביא לישיבת מותן או גב.

 

אני מקווה שלפי המלצות אלו התחלתן לתרגל ביחד לנשיאה במנשא, ושיהיה לכם המון כיף וחוויות משותפות.)