דיספלסיה של מפרק ירך (DDH)

מה זה דיספסיה?
דיספלסיה (נקע מולד) של מפרק ירך – הפרה נפוצה בעולם של היום. מדובר בפריקה מלאה או חלקית של מפרק הירך, או בפיגור בהתפתחות גג מפרק הירך, אשר חל על כל החלקים של המפרק: מפרק כדורי, המרחשת, ראש עצם הירך, קופסית המפרק, לשרירים המקיפים, רצועות והקפסולה, ומורכב מחוסר התפתחות של רקמות אלה.

הפרה זו ידועה כבר מאות שנים אך במאה האחרון שכיחה יותר ויותר עקב שינוי בהרגלי טיפול בתינוקות. בעבר גם כונה המצב CDH – congenital dislocation of the hip (פריקה מולדת של מפרק הירך) וכיום הוחלף השם ל- DDH-developmental dysplasia of the hip joint (דיספלסיה מתפתחת של מפרק הירך) – עקב מודעות גבוהה יותר של השפעת הסביבה וטיפול בתינוק על התפתחות של מפרק הירך.

תחת הגדרת “דיספלסיה מתפתחת של מפרק הירך” נכנסות היום מספר דרגות של ליקויים לפי רמת הנתק האפשרי בין שני חלקי המפרק: פריקה, נקע (תזוזה) רחמית, נקע (תזוזה) מולדת, נקע קל וחוסר יציבות עקב אי-בשלות מפרק הירך.
חוסר היציבות הכללי של מפרק הירך מופיע בממוצע אצל מחצית מהתינוקות הנולדים, אך רק ב 1-2% מהמקרים זה מתפתח לדיספלסיה של מפרק הירך. דיספלסיה הדורשת טיפול לא מתפתחת מאפס אלא מגיעה לידי ביטוי אצל תינוקות בעלי נטיה ותנאים מקדימים המשפיעים על מצב מפרק הירך.

למי יש נטיה?
קבוצות שיש להם נטייה מולדת לפריקת מפרק ירך (DDH)

• שכיח בבנות פי 5 מבנים עקב השפעה של הורמונים נשיים.

• שכיח בלידה ראשונה בשל “הברגות” נוקשה יותר בתעלת הלידה.

• שכיח בלידות במצג עכוז בשל העובדה שרגליו של העובר ברחם היו ישרות.

• שכיח במשפחות עם נטייה גנטית אצל אחד ההורים.

• שכיח אצל תאומים עקב המיצג הרחמי.

• מצג ראשמצג ראש מצג עכוזמצג עכוז

DDH שכיח יותר אצל אירופיים מאשר אפריקאים, שכיח יותר אצל תושבי הים התיכון ומדינות סקנדינביה וכמעט אף פעם לא מתרחש בסין ובאפריקה בגלל המסורת של טיפול ונשיאת תינוקות.

האבחנה של דיספלסיה מפרק הירך כוללת סדרה של בדיקות פיזיות, רדיולוגיות ובדיקות על-קוליות (אולטרסאונד).
חלק מהסימנים קליניים יכול להיות שימושי לזיהוי ראשוני של בעיות דיספלסיה אצל תינוקות:

הגבלת פישוק פסיבית בצד הפגוע – הבודק אוחז את רגלי הילד בירכיים ובהפעילו לחץ על עצם הירך הסטת הרגל תהיה כמעט מלאה (כמעט לרמה של המשטח אצל תינוק השוכב על השולחן החתלה) אך במידה ויש הגבלה, קיים חשש לדיספלסיה. הגבלה חריפה יכולה לסמן על נקע מולד, הגבלה קטנה יותר על רמות קלות יותר או חוסר יציבות. זוהי אבחנה מוקדמת ומתמדת של מומים מולדים. הגבלת פישוק יכולה להחמיר עם הזמן.
בפריקה אמיתית ניתן לחוש במעין “קליק” בזמן כניסתה של עצם הירך ויציאתה מאיזור המפרק (בהחזרתן של הרגליים לקו האמצע). ניתן בבדיקה זו גם לחוש את שאר המצבים שהוזכרו כגון סבלוקציה ומפרק ירך לא יציב. תופעה זו בדרך כלל נעלמת בחמישה עד שבעה ימים ראשונים של החיים, אך אצל ילדים עם גמישות יתר עלולה להימשך גם בחודשים הראשונים של החיים.
אסימטריה של הקפלים בעור ירכיים של הילד – בצד הפגוע יהיו יותר קפלים, הם עמוקים יותר מאשר בצד הבריא, וממוקמים גבוה יותר. (סימן זה מאוד לא מדויק כיוון שלילדים בריאים רבים יש קפלי ירכיים אסימטריים).
הקטנה של הגפה התחתונה בעמדה של סיבוב חיצוני (סיבוב של כף הרגל) – היא נראית בבירור כאשר התינוק ישן.
הקיצור של הגפה התחתונה כולה.
כל הסימנים הללו יכולים להופיע יחד, או רק בחלקם. במקרה של ספק כדי לפנות לרופא האורתופד.יש לציין שהבדיקה הידנית דורשת ניסיון ומיומנות וגם אצל רופאים מנוסים היא איננה חסינה מטעויות – במחקרים ניתן להתרשם מהבדלים בחשד לבעיה במפרק בין הרופאים השונים.

אך צריך לזכור שהבדיקה והערכה הראשונית של ראש הירך אצל תינוקות לא תמיד משקפת את המצב וזו מפני הרכות והגמישות של רקמות סחוס שמרכיבות את ראש עצם הירך של הרך הנולד. התקשות והתאבנות של ראש עצם הירך מתרחשים בדרך כלל בגיל שלושה עד שישה חודשים ובשלב זה רופאים ממליצים לגשת לבדיקה סונוגרפית (אולטרא-סאונד) לאבחון חוזר ומדויק יותר. אך אפילו במקרים של דיספלסיה קלה, רופאים לא ממהירים להתחיל בטיפול, כיון שקיימת סבירות גבוהה שההפרעה תעלם עקב התקשות הדרגתית של סחוס לעצם. במקרה זה לא יהיה צורך בטיפול בכלל.

תנוחת ילד במושב הבטיחות (סלקל), מנשא או נדנדה הוא חיוני ביותר ליצירת תנוחה הראויה להתקשות של ראש עצם הירך בצורה תקינה. חשוב מאוד לכלול טיפול בדיספלסיה שנקבע ע”י רופא בהתאם לסוג של הפרעה ודרגת כושי. נטייה לדיספלסיה יכולה להתפתח גם מפישוק חסר וגם מפישוק יתר (במקרים מסוימים).

דיספלסיה של מפרק ירך דיספלסיה של מפרק ירך דיספלסיה של מפרק ירך

טיפול מונע פריקת מפרק הירך.
הטיפול הכי נפוץ זה קיבוע של רגלי התינוק בתנוחה מפושקת של 90 מעלות, ברתמות ע”ש פבליק, התנוחה מבטיחה זווית נכונה להתברגות של המפרק לתוך קופסית המפרק. הקיבוע יכול להיות מלא או חלקי לפי דרגת החומרה. רופא קובע את אופן וזמן הטיפול, שיכול להימשך עד מספר חדשים.
היום קיימים מספר מכשירים לקביעת פישוק אצל תינוקות. הכי נפוצים: רתמות ע”ש פבליק, כרית פישוק , או סד מיוחד לאזור המפרקתי.
לאחר הטיפול יתכן ויתגלה צורך בהמשך טיפול פיזיותרפי או ליווי התפתחותי לצורך שחרור וחזרה של מפרק לתנועה.
במקרים בעייתיים במיוחד תיתכנה התערבויות כירורגיות.

דיספלסיה של מפרק ירך

 

כפי שצוין קודם, התקופה החשובה ביותר לבניית זווית נכונה להברגת ראש הירך וההתקשות היא 0-6 חודשים, לכן חשוב לשים לב לבחירה של שיטה לטיפול ותיקון של תנוחתו.

אם אתם מחתלים, כדי לבחור בהחתלה “חופשית” ולא ב”הדוקה”. חשוב לשים לב למיקום של רגלי התינוק. הנה סרטון שמציג את הטכניקות האפשריות של החתלה “חופשית”:

[vc_video link=”https://www.youtube.com/watch?v=LLqfRQdUP7k” ratio=”16-9″]

מקור: www.hipdysplasia.org

תנוחה במושב בטיחות (סל קל).

בבחירה של מושב בטיחות חשוב לשים לב לרוחב מספק המאפשר לתינוק לכופף ברכייו.

לא מומלץ:
מושב צר שאינו מאפשר פישוק מושב רחב יותר מאפשר פישוק רחב ומכניס ירכיים למצב פיזיולוגי תקין

מומלץ:
מושב רחב יותר מאפשר פישוק מושב צר שאינו מאפשר פישוק
רחב ומכניס ירכיים למצב פיזיולוגי תקין

מנשאים
בעת בחירת המנשא חשוב לשים לב לתנוחתו של התינוק במנשא. מידע על תנוחה נכונה ניתן למצוא במאמרים: “תנוחה פיזיולוגית של תינוק”, “מנשאי תליה מול מנשאי בד”, “ערסול בעד ונגד”.
תנוחתו של תינוק במנשא זהה למצב בארכובות (רתמות), המנשא הוא אחד האמצעים היעילים ביותר למניעת ההתפתחות של דיספלסיה.

לא מומלץ: מומלץ:
רכיים לא נתמכות באיזור מפרק הברך וכתוצאה מכך הרגליים משתלשלות מטה, מצב שיכול לעודד הופעת דיספלסיה. ירכיים נתמכות באיזור מפרק הברך ונמצאות במצב יציב שמוריד לחץ מעצם הירך.
רכיים לא נתמכות באיזור מפרק הברך וכתוצאה מכך הרגליים משתלשלות מטה, מצב שיכול לעודד הופעת דיספלסיה. ירכיים נתמכות באיזור מפרק הברך ונמצאות במצב יציב שמוריד לחץ מעצם הירך.
ירכיים נתמכות באיזור מפרק הברך ירכיים לא נתמכות באיזור מפרק הברך וכתוצאה מכך
ונמצאות במצב יציב שמוריד לחץ מעצם הירך. הרגליים משתלשלות מטה, מצב שיכול לעודד הופעת דיספלסיה.

ירכיים נתמכות באיזור מפרק הברך ונמצאות במצב יציב שמוריד לחץ מעצם הירך.

לא מומלץ: מומלץ:
מנשאים שמקבעים רגלי התינוק צמודות יחדיכולים לעודד הופעת דיספלסיה. מנשאים שמאפשרים תמיכה בברכיים וירכיים ופישוק פיזולוגי תקין
מנשאים שמקבעים רגלי התינוק צמודות מנשאים שמאפשרים תמיכה בברכיים

יחדיכולים לעודד הופעת דיספלסיה. וירכיים ופישוק פיזולוגי תקין.

מקור: www.hipdysplasia.org

מאת: אלינה אילייבסקי מדריכת נשיאת תינוקות
מקורות:

Hip Dysplasia What is hip dysplasia? By Jonathan Cluett, M.D.
Developmental Dysplasia of the Hip (DDH)
Hip-Healthy Swaddling Developmental Dysplasia of the Hip.
Niethard, f.u.: paediatric orthopaedics. Thieme, Stuttgart 2010
Wirth C.J., Mutschler W., Bischoff, H. P., Puschmann H., new, j. (hrsg.): complications in orthopaedics and trauma surgery. Thieme, Stuttgart 2010
Brunner, A.: Orthopedics / orthopedic surgery. Huber, Bern 2005
באישור של International Hip Dysplasia Institute